זה לא טור כזה של מי שאהב את נתניהו והתפכח, משום שהערכתי את נתניהו כשנבחר לראשונה ב־2009 ואני עדיין מעריך אותו מאוד.

חשבתי ב־2009 שהוא מנהיג דגול עם פרספקטיבה רחבה, אדם שלא ייטול סיכונים מיותרים ולא ישחק בביטחוננו, ואני חושב שהוא הוכיח זאת בעשר השנים האחרונות. הוא לא נכנע ללחצים ולא להרפתקאות מדיניות מפוקפקות, אבל גם מעולם לא שש אלי קרב. המדינה התפתחה בעשר השנים האחרונות, ולמרות שלא אימץ מדיניות של נסיגות, מנהיגי העולם כיבדו את נתניהו ואת ישראל. ובזכות מעמדו הבינלאומי והפופולריות שלו בארה"ב חיזק גם את ריבונותנו ברמת הגולן ובירושלים.

בשונה מהבון־טון התקשורתי אני מאמין שלא במקרה ישראל נמצאת במקום מעולה במדד האושר ואנשים חשים כאן בטוחים. יש הרבה מאוד בעיות, אבל התמונה הכללית טובה. נתניהו ניווט את הספינה שנקראת ישראל בצורה שקולה ואחראית, וההיסטוריה תשפוט אותו על כך בחיוב. הספינה ששמה ישראל שטה באופן בטוח לכיוון הנכון, ואני מבין את מי שמטיל ספק ביכולת של גנץ לנווט אותה באותה מיומנות, עם אפס ניסיון בזירה הפוליטית.

הבעיה שלי איננה עם הכיוון שאליו שטה הספינה, אלא עם מה שקורה בתוך הספינה. הבעיה שלי היא שנתניהו בחר ללכת על הבייס, להקים ממשלות צרות ולשסות ציבור אחד במשנהו. הוא לא היחיד שאשם בפילוג החברתי, גם למתנגדיו יש חלק באווירה העכורה, אבל הוא ראש הממשלה, והוא יכול היה לעשות לא מעט כדי להרגיע ולדבר גם אל מי שלא תמך בו. ב־2019 נתניהו מנוסה ומוכשר כשהיה, אבל הוא אינו האדם הממלכתי והמאחד שהמדינה הזו זקוקה לו.

ב־2009 אהבתי את ביבי. היום, ב־2019, אני מוצא עצמי עצוב על המקום שאליו הוא תימרן את עצמו – התסבוכות המשפטיות והאופי המקטב. זה מעציב אותי, כי במובנים רבים הוא בשיא כוחו כעת, אבל במישורים אחרים משהו השתבש בדרך, וזה כנראה עלה לו.

יכול להיות שפשוט אי־אפשר להיות כל כך הרבה זמן בראש המדינה הזו, בלי להיטרלל.

בסוף הקדנציה הראשונה של נתניהו אמר אמנון אברמוביץ' שביבי יהיה הערת שוליים בהיסטוריה. ביבי נבחר מאז עוד שלוש פעמים, ונדמה כי בשונה ממה שחושבים שונאיו האובססיביים, אם נתניהו יידע לסיים דרכו בצורה מכובדת – מה שייזכר בהיסטוריה זה שהאיש ביסס את ביטחונה של ישראל. והואיל וזמנו של ביבי קצוב, הרי גם אם ינצח בבחירות, העניין המשפטי יכריע אותו. הייתי אומר לו כך: ביבי, מחמד ליבי, מחמל נפשי, עשית הרבה בין 2009 ל־2019, ובשביל אנשים כמוני שכל כך מעריכים את היכולות שלך – אנא אל תלך מהזירה הציבורית במהלך אנרכי. סיים את זה בכבוד. בדרך טובה. בעסקה מכבדת. עשה זאת בשביל המורשת שלך, שאני סבור בכל לב שהיא מורשת מפוארת. עשה זאת בשביל מי שב־2009 חשתי כלפיו הערצה, וב־2019 אני חש כלפיו קצת רחמים.